FANDOM


Majella İptali: Üretimin gelenek ve ilkeleriEdit

2018/02/25

El Hacmi

Ruth Gavison

13 Haziran 1984'te İsrail yasama meclisi kaldırıldı. Tasarıma yapılan açıklamada, Magella'nın özü ve temel hükümlerinin şu anda İsrail hukukunun bir parçası olarak gerekli olmadığına dair detaylar yer almaktadır. Teklifin sonunda, teklifin İsrail hukuk sistemindeki gümrük statüsünden ödün vermediği belirtildi. Bu liste, Magella'nın iptali ile ilgili yasal sonuçların incelendiği bu tasarının hazırlanmasına hazırlık çalışmasının bir parçası olarak Adalet Bakanlığına sunulan bir çalışma belgesine dayanmaktadır.

PDF'yi okumak için buraya tıklayın 


Çeviri


המג'לה קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש מֶגֶ'לֶּה (בטורקית: mecelle, בשמו המלא בערבית ובטורקית עות'מאנית -مجلة الأحكام العدلية מג'לה אחכּאם עדליה - ספר ההוראות המשפטיות) הוא קובץ דינים אזרחיים עות'מאני, שהיווה את הקוד האזרחי של האימפריה העות'מאנית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. חקיקת המג'לה הייתה הניסיון הראשון להביא לקודיפיקציה של הדינים האזרחיים הלקוחים מן השריעה במדינה מוסלמית. בארץ ישראל הייתה המג'לה בתוקף בעת שלטון האימפריה העות'מאנית, ונותרה בתוקף עוד שנים רבות לאחר מכן, בתקופת המנדט הבריטי. גם לאחר קום מדינת ישראל נותרו חלק מהוראות המג'לה בתוקף, והן הוסרו לחלוטין מהמשפט בישראל רק בשנת 1984.


תוכן עניינים 1 חקיקת הקוד 2 תוכן המג'לה 3 מעמדה של המג'לה באימפריה 4 המג'לה בארץ ישראל ובמדינת ישראל 5 לקריאה נוספת 6 קישורים חיצוניים 7 הערות שוליים חקיקת הקוד

הקוד הוכן על ידי ועדה שבראשה עמד אהמט ג'וודט פאשה, והוצא לאור ב-16 כרכים שכללו 1,851 סעיפים בין 1869 ל-1876. במבנהו ובגישתו היה הקובץ מושפע בעליל מניסיונות הקודיפיקציה האירופים המוקדמים.

באימפריה העות'מאנית נהג הכלל המוסלמי שעל-פיו קובעים חכמי-הדת, העולמאא, את המסגרת לחוקי המדינה על-פי השריעה, בעוד השליט החילוני רשאי לפעול ולצוות במסגרת זו, שקבעו העולמאא.

תוכן המג'לה המג'לה כללה קובץ חוקים המבוססים על הדין המוסלמי, העוסקים במשפט האזרחי. דיני המשפחה, לעומת זאת, נותרו נחלתם של חכמי הדתות השונות באימפריה, על פי שיטת המילת. קובץ המג'לה עסק במגוון של נושאים, כגון מכר, שכירות, משכון, בוררות, פיקדון, ערבות ועוד. החקיקה במג'לה הייתה חקיקה קזואיסטית שעסקה בהסדרת מקרים מסוימים, ולא נתנה עקרונות משפטיים רחבים הניתנים ליישום במגוון מקרים.

תוכנו של הקוד התבסס על המסורת המשפטית של האסכולה החנפית שנהנתה ממעמד רשמי באימפריה. עם זאת, באמצעות שיטת ההעדפה ("תהאיור") ייבאה המג'לה גם ניסוחים מחוץ לאסכולה החנפית.

מעמדה של המג'לה באימפריה כאשר החלה המג'לה להיות הדין הנוהג בבתי המשפט האזרחיים באימפריה העות'מאנית, הביא הדבר לכך שגם היהודים והנוצרים היו כפופים לדין השרעי, ולו רק בענייני ממונות.

המג'לה תורגמה לעברית על ידי גד פרומקין, שהיה השופט היהודי היחידי בבית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי.

המג'לה לא התאימה להסדרת הדינים האזרחיים במדינה מודרנית, הן בשל האופי הקזואיסטי של החקיקה, הן בשל הארכאיות שבהסדרים המהותיים שבה, והן בשל העובדה כי לא הסדירה כלל נושאים רבים, כגון דיני חוזים.

אחרי פירוק האימפריה העות'מאנית, בעקבות מלחמת העולם הראשונה, נותרה המג'לה בגדר השפעה חשובה ברוב המדינות שקמו על חורבות האימפריה, פרט למצרים, שם מעולם לא נכנסה לתוקף. עם זאת, מדינות אלו אימצו בהדרגה שיטות משפט אזרחיות מתקדמות יותר, שירשו את מקומה של המג'לה, לרבות טורקיה עצמה, שם בוטלה המג'לה עוד בשנת 1926 לטובת אימוץ הקודקס האזרחי השווייצרי.

באלבניה נותרה המג'לה בתוקף עד 1928, בלבנון עד 1932, בסוריה עד 1949, בעיראק עד 1953, בקפריסין עד שנות ה-60, ובישראל עד 1984 (ראו דיון מפורט להלן). המג'לה מהווה בסיס למשפט האזרחי הנוהג כיום בירדן ובכוויית.

המג'לה בארץ ישראל ובמדינת ישראל עם כניסת המנדט הבריטי על ארץ ישראל לתוקף, נחקק סימן 46 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, ובו נקבע כי כל החוקים העות'מאניים שעמדו בתוקף ב־1 בנובמבר 1914, הוא היום שבו נכנסה טורקיה למלחמת העולם הראשונה, ימשיכו לעמוד בתקפם. קביעה זו הותירה את המג'לה בתוקף אף בימי המנדט הבריטי. עם זאת, עם כינון המנדט הבריטי, חדלו רשויות השלטון לראות בעולמאא המוסלמיים מקור סמכות לפירוש ולתיקון חוקי המג'לה, ובמקום זאת התייחסו אל המג'לה כאל קודקס חוקים הנתון לפרשנות משפטית של המוסדות החילוניים שהוקמו על ידי ממשלת המנדט (ומאוחר יותר על ידי מדינת ישראל).

עם זאת, קבע סימן 46 גם כי במקרה שאינו מוסדר בחקיקה הטורקית, ישפטו בתי המשפט בהתאם למשפט המקובל ודיני היושר האנגליים. עד מהרה החלו ענפים שלמים של המשפט האזרחי לשאוב מצינור זה של סימן 46 את ההסדרים המשפטיים האנגליים המתקדמים, והמג'לה נותרה בעלת חשיבות משנית, במיוחד כאשר החל הנציב העליון לחוקק פקודות חדשות אשר הסדירו אף הן תחומים רבים של המשפט האזרחי, כגון פקודת השטרות.[1] עדיין, גם בתקופת המנדט, הוסדרו חטיבות שלמות של המשפט האזרחי על פי עקרונות המג'לה.

דוגמה לכוחה של המג'לה הוא הסתמכות בתי המשפט על המנהג. סעיפים 36 עד 45 למג'לה עוסקים בכוחו של המנהג, ומהווים אף דוגמה יפה לניסוחה הארכאי של המג'לה:

36. המנהג - בורר. כלומר, המנהג וההרגל, בין שהוא כללי ובין שהוא פרטי, נעשה בורר להוכיח על פיו דין השרע. 37. מעשי בני אדם ראיה, ונוהגים לפיהם. 38. כל שלא ייתכן על פי המנהג, רואים אותו כנמנע באמת. 39. אין לכחד, שעם חילופי העיתים, משתנים אף הדינים עמהם. 40. יש להזניח פשוטו של דבר על פי הוראת המנהג. 41. אין כוחו של מנהג יפה, אלא כשהוא מתמיד, או מכריע. 42. יש ערך למכריע, כשהוא מפורסם ולא נדיר. 43. כל הידוע על פי המנהג הרי זה כאילו התנו עליו. 44. כל הידוע בקרב הסוחרים הרי זה כאילו הותנה ביניהם. 45. כל שקבעו המנהג הרי זה כאילו קבעו הכתוב.

סעיפים אלו, על אף ניסוחם הארכאי, והקושי להסדיר לפיהם חיי מסחר במדינה מודרנית, היו בעלי תוקף מכריע. על פיהם החליט בית המשפט העליון כי המנהג הוא בעל תוקף במדינה כאילו היה חוק. שימוש מעשי בכוחו של המנהג היה, למשל, בפסיקת פיצויי פיטורים, שלא היה להם כל מקור חוקי אחר בטרם נחקק החוק הישראלי בנושא בשנת 1963.

עם הקמת מדינת ישראל, נקבע על ידי מועצת המדינה הזמנית, אשר חוקקה את פקודת סדרי השלטון והמשפט,[2] אשר קבעה, בסעיף 11 לפקודה, כי המשפט שהיה קיים בישראל ביום הקמת המדינה, ימשיך לעמוד בתקפו (למעט חריגים שאינם מענייננו כאן). כך שרדה המג'לה מהפך שלטוני נוסף, והפכה לחלק מדיני מדינת ישראל הריב


Majella Aramaya atlamak için gezinmeye atla Majele (Türkçe: mecelle, isminin Osmanlıca ve Türkçe dillerinde - جمجلة الأحكام العدلية Majela Ahkham Adalya - Osmanlı Devleti'nin sonundaki Osmanlı Devleti'nin medeni kanunu olan Osmanlı Medeni Kanunu Hukuk Kitabı) 19 ve 20. yüzyılın başlarında. Majlis mevzuatı, şeriattan türetilen medeni kanunları Müslüman devlette kodlayan ilk girişimdi. Filistin'de Majella, Osmanlı İmparatorluğu döneminde yürürlükte kaldı ve yıllar boyunca İngiliz Mandası boyunca yürürlükte kaldı. İsrail Devleti'nin kurulmasından sonra bile, bazı Majella hükümleri yürürlükte kaldı ve yalnızca 1984'te İsrail yasalarından tamamen çıkarıldı.


İçindekiler 1 Kod yasalaşması 2 Magella içeriği 3 Majella'nın imparatorluktaki konumu 4 İsrail Ülkesinde Majella ve İsrail Devleti 5 daha fazla okumak için 6 dış link 7 dipnot

Kodun çıkarılması

Kod, Ahmet Juvette Paşa'nın başkanlık ettiği bir komite tarafından hazırlandı ve 1869 ve 1876 arasında 1.851 bölüm içeren 16 ciltte yayınlandı. Yapısı ve yaklaşımında, dosya Avrupa'daki erken kodlama girişimlerinden açıkça etkilendi.

Osmanlı Devleti’nde, din adamlarının yönettiği Ulama’nın Müslüman egemenliği Şeriat’a göre devlet hukuku çerçevesini belirlerken, laik cetvelin Ulama’nın belirlediği bu çerçevede hareket etmesini ve emretmesini sağladı.

Magella içeriği

Majella, medeni hukuk ile ilgili olan Müslüman hukukuna dayanan bir dizi yasa içermiştir. Öte yandan aile hukuku, kelime sistemine göre imparatorluktaki çeşitli din alimlerinin mülkiyeti olarak kaldı. Majella dosyası, satış, kira, ipotek, tahkim, teminat, garanti ve daha fazlası gibi çeşitli konuları ele aldı. Magella mevzuatı, belirli davaların çözülmesiyle ilgilenen ve çeşitli davalarda uygulanabilecek geniş yasal ilkeler sağlamayan hukuki bir düzenlemeydi.

Yasanın içeriği, imparatorlukta resmi statü kazanmış olan Hanuka okulunun yasal geleneğine dayanıyordu. Bununla birlikte, tercih edilen yöntem ("tahayur") yoluyla magella, Hanuka okulunun dışında da formülasyonlar ithal etti.

Majella'nın İmparatorluktaki durumu

Majella, Osmanlı İmparatorluğu'ndaki hukuk mahkemelerinin yasası olmaya başladığında, bu, Yahudilerin ve Hıristiyanların aynı zamanda yalnızca üstünlük meselelerinde de olsa şeriat yasalarına tabi oldukları anlamına geliyordu.

Majella, İngiliz Mandası sırasında Yüksek Mahkeme'de tek Yahudi yargıç olan Gad Frumkin tarafından İbranice'ye çevrildi.

Majella, modern bir devlette, mevzuatın kasvetli niteliği, temel düzenlemelerinin arkaik doğası ve sözleşme hukuku gibi pek çok konuyu düzenlemediği için medeni hukuk kurallarına uymuyordu.

Osmanlı Devleti'nin dağılmasından sonra I. Dünya Savaşı'ndan sonra, Majella, hiçbir zaman etkili olamadığı Mısır hariç, İmparatorluk kalıntılarını kuran ülkelerin çoğunda önemli bir etki olarak kaldı. Bununla birlikte, bu ülkeler giderek daha ileri hukuk hukuk uygulamalarını benimsediler; Majella’nın 1926’da İsviçre Medeni Kanunu’nun kabul edilmesi lehine kaldırıldığı Türkiye’nin de bulunduğu Majella’nın yerini aldı.

Arnavutluk'ta Majela, 1928'e kadar Lübnan'da, 1932'ye kadar Lübnan'da, 1949'a kadar Suriye'de, 1953'e kadar Irak'ta, 1960'lara kadar Kıbrıs'ta ve 1984'e kadar İsrail'de yürürlükte kaldı (aşağıdaki ayrıntılı tartışmaya bakınız). Majella, şu anda Ürdün ve Kuveyt'te uygulanan medeni hukukun temelini oluşturmaktadır.

İsrail Ülkesinde ve İsrail Devletinde Majella

İngiliz Filistin Mandası'nın yürürlüğe girmesiyle, 46. Madde, Kral'ın Eretz İsrail Konseyinde, 1922'de yürürlüğe girerek, 1 Kasım 1914'te yürürlüğe giren tüm Osmanlı yasalarının, Türkiye'nin I. Dünya Savaşı'na girdiği ve çalışmaya devam edeceğini belirterek yürürlüğe girdi. Bu iddia, Majella'yı İngiliz Mandası sırasında bile yürürlükte bıraktı. Bununla birlikte, İngiliz yetkilerinin kurulmasıyla, hükümet yetkilileri, Müslüman Ulama'yı Magella Kanunları'nın yorumlanması ve değiştirilmesi için bir kaynak olarak görmekten vazgeçti ve bunun yerine Magella'ya, Manda hükümeti tarafından (ve daha sonra Devlet tarafından oluşturulan laik kurumların yasal yorumlarına verilen bir davranış kodu olarak bahsetti). İsrail).

Bununla birlikte, 46. madde ayrıca, Türk mevzuatına uyulmayan davalarda, mahkemelerin genel yasa ve İngilizce bütünlük yasalarına uygun olarak karar vermesini sağlamıştır. Kısa süre sonra, medeni hukukun bütün dalları ilerici İngiliz yasal düzenlemelerinin 46. Maddesindeki bu boru hattından çekilmeye başladı ve Majella, özellikle de Yüksek Komiserlik, banknot ve yasalar gibi birçok medeni hukuk alanını düzenleyen yeni düzenlemeleri uygulamaya başladığında, ikincil önemini korudu. [1] Yine de, görev süresi boyunca bile, medeni hukukun tüm bölümleri, Magella ilkelerine göre düzenlenmiştir.

Majella'nın gücünün bir örneği mahkemelerin geleneklere bağlılığıdır. Majella'nın 36-45. Bölümleri, geleneklerin gücüyle ilgilenmektedir ve aynı zamanda Majella'nın antik formülasyonuna güzel bir örnektir:

36. Özel - Seçici. Yani, gelenek veya alışkanlık, ister genel ister özel olsun, kötülük yasasını ispatlamak için bir hakem haline gelir.

37. İnsan eylemleri delildir ve onlara göre uygulanır.

38. Neyin geleneksel olmadığı her ne ise, gerçekten önlenebilir olarak kabul edilir.

39. Zaman takasıyla, onlarla birlikte yasaların bile değişebileceği bir yok olma söz konusu değildir.

40. Geleneksel talimatlara göre kişi ihmal edilmelidir.

41. Kaldığı ya da belirleyici olduğu durumlar dışında, güzel bir görevin gücü yoktur.

42. Belirleyici, ünlü ve nadir olanın değeri vardır.

43. Geleneklere göre bilinen tek şey şartlandırılmış olmalarıdır.

44. Tüccarlar arasında bilinen tek şey, bunlar arasında şartlandırılmış olmasıdır.

45. Geleneksel olan tek şey, yazılı olmasıdır.

Bu bölümler, arkaik formülasyonlarına ve modern bir ülkenin ticaret hayatını düzenleme zorluğuna rağmen belirleyici oldu. Yüksek Mahkeme, geleneklerin devlette bir yasa gibi geçerli olduğuna karar verdi. Örneğin, gümrük gücünün pratik kullanımı, 1963'te İsrail yasası çıkarılmadan önce başka bir yasal kaynağı bulunmayan kıdem tazminatını reddetmek olmuştur.

İsrail Devleti'nin kurulması üzerine, Kanun ve Adalet Yönetmeliğini yürürlüğe koyan Geçici Devlet Konseyi tarafından [2], Yönetmeliğin 11'inci bölümünde, Devletin kuruluş günü İsrail'de var olan yasanın geçerli olmaya devam edeceği belirtildi (buradaki istisnalar hariç). Böylece, Majela başka bir hükümet devriminden kurtuldu ve İsrail Devleti tartışmalarının bir parçası oldu.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.